יוסף פרנקו ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

פסק דין

בחודש נובמבר 1995 קיבלו התובעים חזקה בדירה אותה רכשו מן הנתבעת.

החל מחודש ינואר 1996 טענו התובעים כי קיימים ליקויים בדירה.

ייתכן והנתבעת ביצעה אי אלו תיקונים, אולם בעיית הרטיבות לא נפתרה, כמו גם ליקויים נוספים.

בשנת 2004 הוגשה התביעה דנן, על סך 150,000 ₪.

הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד האדריכלים אשר תכננו את הבתים וזו הסתיימה בפשרה בין הצדדים להודעה.

הצדדים הסכימו כי בתחילה יבוצעו כל התיקונים הנדרשים ויתוקנו כל הליקויים ולאחר מכן יידון התיק, רק לעניין המשמעות הכספית של המחלוקות וההליכים.

לצורך כך מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר ורשבסקי, והנתבעת ביצעה תיקונים כאלה או אחרים.

המומחה נתבקש לבדוק את העבודות ושוב ניתנו הוראות לתיקון.

שוב ביצעה הנתבעת תיקונים ושוב נתגלו ליקויים, וכך חוזר חלילה, עד שתיק זה הלך והתמשך לו, בין בשל התיקונים ובין בשל ההמתנה לימי גשם.

בשלב מסויים מונה מומחה נוסף מטעם בית המשפט, מר דניאל סופר.

הלה ביצע בדיקה מקיפה, וביום 29.5.11 הגיש את חוות דעתו, לעניין הרטיבות בדירה.

בין היתר נתבקש מומחה זה לבדוק אלו תיקונים בוצעו על ידי הנתבעת ואלו עבודות יש לבצע כדי לעצור את הרטיבות.

חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט אינה מחמיאה לנתבעת כלל ועיקר.

אחריות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי אין להטיל עליה את האחריות לליקויים בשל הזמן הרב שעבר מאז נמסרה הדירה לתובעים והיא מפנה אותי לעובדה כי התובעים חתמו על מסמך המאשר כי הדירה נמסרה להם שלמה ותקינה.

אני דוחה את טענת הנתבעת.

התובעים צירפו לכתב התביעה התכתבות עניפה המעידה על כך כי הם התלוננו על הליקויים מאז בסמוך לקבלת הדירה.

העובדה כי הליקויים לא תוקנו עד להגשת התביעה ועד היום, אינה יכולה ליצור לנתבעת זכות או הגנה. נהפוך הוא.

הנתבעת עוד טוענת כי היא ניסתה לתאם עם התובעים מועדים לביצוע תיקונים, אולם התובעים היו אלה אשר מנעו את האפשרות לתיאום. הנתבעת מפנה אותי לשם כך למכתבה מיום 28.7.02 (נספח ג' לכתב ההגנה).